דיכאון נחשב כיום להפרעה הנפשית השכיחה ביותר בעולם המערבי. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 12% מכלל בני 21 ומעלה סבלו אי פעם בחייהם מסימפטומים של לפחות אחת מהפרעות הרגש או הפרעת החרדה שנבדקו.
שכיחות ההפרעה בגילאי 18-29 גבוהה פי 3 משכיחות ההפרעה בגילאים 60+ , הסיבה הינה לחץ לעשות קריירה , משפחה , לימודים וכו.
ההפרעה פוגעת בנשים פי 1.5-3 אחוז יותר מאשר בגברים, זאת ללא השפעה של מצב סוציואקונומי או מצב משפחתי. אנו נמצאים במירוץ אינטסיבי בחיים ששוחק אותנו ומרוקן את מאגרי הכוח שלנו.
שינויים כמו: גירושין, מעבר עבודה , מעבר מסגרות , מחלה, לידה של ילד > כל אלו יכולים לערער על השגרה שלנו ועל החוסן הנפשי שלנו.
אבחנת דיכאון נקבעת על פי קריטריונים מוגדרים בספר האבחנות האמריקאי ה DSM
אבחנת דיכאון מבוססת על נוכחות של לפחות 5 מבין התסמינים הבאים, המופיעים במשך שבועיים רצופים, ולא הופיעו קודם לכן. אחד התסמינים חייב לכלול מצב רוח דיכאוני או חוסר הנאה מדברים שבעבר הסבו הנאה למטופל.
- מצב רוח דיכאוני במשך מרבית היום, כמעט בכל יום.
- חוסר עניין והנאה בכל או רוב הפעילויות במרבית היום, כמעט בכל יום
- ירידה או עלייה לא מכוונת במשקל, או עליה או ירידה בתיאבון, כמעט בכל יום.
- הפרעות שינה או עודף שינה המופיעים כמעט בכל יום.
- אי שקט פסיכו מוטורי או האטה פסיכו מוטורית בכמעט בכל יום.
- עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום.
- תחושת חוסר ערך או אשמה שאינה במקומה כמעט בכל יום.
- ירידה ביכולת הריכוז או החשיבה כמעט בכל יום.
- מחשבות נשנות על מוות , מחשבות אובדניות חוזרות , ללא תכנית ספציפית.
מסווגים את הדיכאון מסקאלת הקלה ביותר ועד לחריפה ביותר המזורית שבה הסיפטומים שתוארו לעיל מופיעים בעוצמה הגבוהה ביותר.
ישנם מספר גורמים שנמצאו קשורים בדיכאון: גורמים גנטיים , ביולוגיים , אישיותיים וסביבתיים.
