הינה שיטה שפותחה בתחילת שנות ה 60 ע"י ד"ר מרשאל ב' רוזנברג. בשיטה כלים אפקטיביים לניהול מערכות יחסים שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייהם של הלומדים אותה. נלמד להימנע מביקורת ושיפוטיות ובמקום זאת נפעל נלמד להקשיב באמפתיה והבנה ,נביע את הרגשות והצרכים שלנו כך שאין מנצחים ומפסידים יש שיתוף והכלה. בתקשורת מקרבת אנו מתמקדים בערכים ובצרכים אנושיים ומעודדים את השימוש בשפה המגבירה רצון טוב, בצד הימנעות משפה התורמת ליצירת טינה וערך עצמי נמוך. כשאנו עובדים עם הכלים אנו מבינים שכל מעשה שמישהו עושה הוא ניסיון למלא את הצרכים שלו שלא מתמלאים. אנו לומדים למלא את הצרכים שלנו באמצעות שיתוף פעולה ולא דרך תחרות או התנהלות מהאגו. באמצעות תקשורת מקרבת אנו יוצרים לעצמינו קשרים אישיים ומספקים יותר , בשיטה זאת אנו ממלאים את הצרכים שלנו , ויחד עם זאת מביאים בחשבון את הערכים והצרכים של האחרים. ראשית נתמקד בכוונה שבלב דרך מיקוד תשומת הלב שלנו , נבין מהי תקשורת חוסמת ונמנע משיפוטים או עריכת השוואות, נלמד צורות של תקשורת מרחיקה . נוכל להתבונן מבלי לשפוט , לזהות ולהביע רגשות , לקחת אחריות על הרגשות שלנו, נביע את השפה שלנו דרך חיוב ולא דרך השלילה, נלמד להביע את עצמינו בכנות בבקשה ולא בדרישה. נלמד איך להביע כעס בדרך שתקדם ולא תרחיק אותנו מאחרים

ובאמצעותה נוכל לישב קונפליקטים פנימיים. באמצעותה נמנע תבניות חשיבה המובילות לוויכוחים,

כעס ודיכאון , נפחית לחץ , נשפר את התפוקה שלנו ובעיקר נחיה יותר בשלווה עם עצמינו ועם אחרים.

סוגי תקשורת הרסניים

קיימים מגוון של סוגי תקשורת אביא את השכיחיים ביותר:

תקשורת חוקרת – הבעיה בתקשורת הנ"ל שיש תחושה של חוסר אמון

תקשורת ממוקדת בעבר – מעלים בעיות ישנות וממשיכים לדון בהם

תקשורת שממהרת לפתור בעיות – מתעלמים מהרגשות ומהחוויה של האחרים

תקשורת משתלטת – אלו שלא נותנים לאחרים זכות דיבור ומשתלטים על השיחה

תקשורת סילונית – שניים או יותר מדברים בו זמנית ולא פנויים להקשבה

תקשורת כעסנית – בה כל דבר נאמר בטון של כעס , מונע מהאחר רצון ליצור שיחה

תקשורת פוגענית – מטרתה לבסס את העליונות של מי שדובר על פני האחר

תקשורת מאשימה – רצון להאשים את האחר בטעויות..

תקשורת מתגוננת – סוג של תקשורת מצטדקת

תקשורת אגואיסטית – האדם מתמקד בעצמו ובצרכים שלו בלבד

חוסר תקשורת – תחושת ניכור והרגשה של זרים

שלבי התמודדות עם תקשורת הרסנית:

1. להקשיב לתלונות
2. לזהות את הצרכים
3. ליצור הקשבה הדדית
4. להבין את הפער (אם קיים)
5. להוביל לפתרונות

הבעיות יכולות להיות מורכבות מ:

1. קלקולים – דברים מזיקים
2. הזנחה – דברים שנמנעים לעשות
3. בורות
4. חוסר יכולת ליישים
5. קושי/רצון לקחת אחריות
6. אגו/ חוסר רצון לסלוח

לסיכום:

כשאני נפגשת עם אנשים אני ראשית אנחנו מבינים למה איך אנו מתקשרים עם האחר, למה אנחנו מתקשרים כך (מה מניע אותנו שם? ) ואנו לומדים שפה חדשה לתקשר.

מערכות היחסים יכולה להיות כל מערכת יחסים שחשובה לכם מספיק בכדי לעשות בה עבודה: מערכות יחסים בין הורים לילדיהם , מערכות יחסים בין אחים, מערכות יחסים זוגית , מערכות יחסים בין שותפים ועוד.